top of page

איך משחררים "אני" ישן שכבר לא משרת אותנו? על נשל הנחש והצמיחה למובחנות גאה

  • תמונת הסופר/ת: משה ארגמן
    משה ארגמן
  • 22 בדצמ׳ 2025
  • זמן קריאה 3 דקות

הקדמה: המאבק העקר במי שהיינו פעם


התחושה הזו מוכרת לרבים מאיתנו: אנחנו עומדים מול המראה, פיזית או רגשית, ויודעים שמשהו חייב להשתנות. אולי זה ה"אני" שתמיד מרצה אחרים, אולי זה ה"אני" שנסגר ונאטם כשעולה קונפליקט, או ה"אני" שחייב אישור חיצוני כדי להרגיש שווה משהו. אנחנו מנסים בכל כוחנו "להוציא" את הדפוס הזה מתוכנו. אנחנו נלחמים בו, כועסים עליו, ומנסים "לרוקן" את המכל הפנימי בתקווה שתוכן טוב יותר פשוט ינחת שם מאליו.


לבסס עוגנים

אבל המציאות מראה שזה לא עובד. ככל שאנחנו נלחמים ב"אני" הישן, הוא רק מעמיק את שורשיו. מדוע? כי חוק שימור האנרגיה חל גם על הנפש שלנו. אי אפשר פשוט ליצור ואקום רגשי. התובנה המרכזית שאני רוצה להציע לכם בטור הזה היא ששינוי אמיתי לא קורה דרך מלחמה בעבר, אלא דרך הזנה של העתיד. כדי לבסס עצמי חדש, עלינו להפסיק להזדהות עם הישן ולהתחיל להטמיע את החדש, בלי מאבק. ממש כמו נחש שמשיל את עורו: העור הישן נושר רק כשהעור החדש שתחתיו כבר בשל, חזק ומוכן להגן עלינו.


היכולת הזו לעבור בין הגרסאות של עצמנו, מבלי להתפרק בתהליך, היא ליבת העבודה בבית הספר לזוגיות גאה. זוהי הדרך לריפוי באמצעות בניית מובחנות.


האשליה של ריקון המכל


מדוע כל כך קשה לנו לשחרר דפוסים ישנים? התשובה נעוצה במובחנות נמוכה. כשאנחנו לא מובחנים, הזהות שלנו "מודבקת" לדפוסים ההיסטוריים שלנו. אנחנו מאמינים שהדפוס הוא אנחנו. אם אני רגיל להיות ה"מטפל" במערכת היחסים, אני מפחד שאם אפסיק לטפל, לא יישאר ממני דבר.


בגישת המובחנות, אנחנו מדברים על עקרון "היכולת להיות עם עצמי יציב וגמיש". מובחנות גבוהה מאפשרת לי לראות את עצמי כיישות חזקה (יציבות), ובו זמנית להביט על עצמי מבחוץ ולהבין שההתנהגות שלי היא רק בגד שאני לובש (גמישות). הכאב והתקיעות מתרחשים כשהקרקע הפנימית שלנו אינה ריבונית. אנחנו נלחמים ב"אני" הישן כי אנחנו מרגישים שהוא מנהל אותנו, אבל המלחמה הזו היא עצמה סימפטום של חוסר חוסן.


מהקליניקה: אמיר (שם בדוי), גבר גאה בן 42, הגיע אלי כשהוא מותש מהניסיון "להפסיק להיות קנאי". הוא קרא אינספור ספרים וניסה "לגרש" את הקנאה בכל פעם שבן זוגו יצא לבלות. ככל שניהל מאבק פנימי עם ה"אני הקנאי", כך הפך ליותר חסר ביטחון. הבעיה לא הייתה הקנאה, אלא העובדה שלא היה לו "אני" אחר להזדהות איתו. הוא ניסה לרוקן את הקנאה מבלי לבנות קודם קרקע של ערך עצמי עצמאי.


כשלון מול הצלחה: כשהפסקתי להילחם בצללים


גם אני הייתי שם. שנים הסתובבתי עם "אני" שהיה חייב להיות הכי חכם, הכי מעודכן והכי בשליטה בכל שיחה. בתוך זוגיות גאה, זה הרסני. זה מנע אינטימיות ויצר ריחוק. ניסיתי "להחליט" שאני לא כזה יותר. נזפתי בעצמי, הרגשתי אשם, וכל כשלון כזה רק הוריד את המובחנות שלי עוד יותר. הרגשתי שאני כלוא בתוך עור שקטן עליי בכמה מידות.

נקודת המפנה הגיעה כשהפסקתי להילחם ב"אני" השלטתני. הבנתי שהוא פשוט מנגנון הגנה ישן. במקום לנסות לעקור אותו, התחלתי להגדיר ולהטמיע "אני" חדש: אני שמסוגל להיות פגיע, שלא חייב לדעת הכל. לא חיכיתי שהישן ייעלם כדי להתחיל לתרגל את החדש. פשוט התחלתי לפסוע לעברו. להפתעתי, ככל שה"אני" החדש והמובחן שלי התחזק, ה"אני" הישן פשוט איבד את האחיזה שלו. הוא הפך ל"נשל", זיכרון של מי שהייתי, שכבר לא רלוונטי למי שאני היום.


האור בקצה המנהרה: הסכמה לאי-ידיעה


הנה תובנה שתוכלו לקחת איתכם כבר עכשיו: שינוי לא דורש כוח רצון, הוא דורש כוח דמיון והסכמה.

כדי להתחיל את תהליך השחרור, אל תשאלו את עצמכם "איך אני מפסיק להיות X?", אלא "מי ה-Y שאני רוצה לבסס?". הטיפ האוניברסלי שאני מציע לכם הוא להסכים להזדהות פחות עם הסיפור שסיפרתם על עצמכם עד היום. כשעולה דפוס ישן (כמו צורך באישור או פחד מנטישה), אל תנסו לסלק אותו. פשוט התבוננו בו מהצד ואמרו לעצמכם: "זה העור הישן שלי. הוא הגן עליי פעם, אבל העור החדש שלי כבר צומח מתחתיו".


ברגע שאתם מפסיקים להעניק אנרגיה למאבק, אתם מפנים את כל המשאבים שלכם לבניית הריבונות החדשה. השינוי הקטן הזה בפרספקטיבה הופך אתכם מ"קורבנות של העבר" ל"אדריכלים של ההווה".


סיכום: לפסוע אל עבר הריבונות


הדרך מ"אני" כבול ותלותי ל"אני" מובחן וחופשי אינה עוברת בשדה הקרב. היא עוברת דרך ההבנה שחוק שימור האנרגיה מחייב אותנו ליצור את החדש כדי שהישן יוכל לנשור מעצמו. עבודה על מובחנות היא המעבדה שבה אנחנו מגדלים את ה"עור החדש" שלנו, כזה שיודע להיות בקשר מבלי להיבלע, ולהיות לבד מבלי להתפרק.

המעבר האמיתי הזה דורש עבודה מובנית. אי אפשר לעשות אותו רק דרך קריאת פוסטים. הוא מצריך תרגול של "האיך", איך לעמוד מול בן הזוג ולהישאר נאמן לעצמי, איך לווסת את החרדה כשהדפוס הישן צועק.


מוכן להתחיל להשיל את מה שכבר לא משרת אותך?

  • הצטרף ל"אקדמיה למובחנות גאה". שם תמצא שיעורים וכלים שילמדו אותך צעד אחר צעד איך להגדיר ולבסס את ה"אני" החדש שלך ולצאת לחופשי מהדפוסים הישנים.

  • זקוק לעבודה עמוקה ומותאמת אישית? פנה אליי ל"ליווי אישי/זוגי. יחד נזהה את הנשל שמעכב אותך ונבנה את החוסן והמובחנות הדרושים כדי שתחיה את הזוגיות והחיים שמגיעים לך.


משה ארגמן, יועץ זוגי ומיני לגברים גאים, מייסד בי"ס לזוגיות גאה ומלווה למובחנות וחוסן במערכות יחסים



תגובות


עותק של חורף 26 תכנייה (1).png
bottom of page