בפרק הזה אנחנו מדברים על המקומות בהם הקושי של בן הזוג פוגש ומפעיל אותנו, ועל ההבדל בין להיות שם אחד בשביל השני לבין להרגיש שהטוב שלו הוא האחריות שלי. אנחנו מדברים על היכולת להיות מושפעים אחד מהשני ועדיין להצליח להיות מחוברים לעצמינו. על ה״גם וגם״, לראות את בן הזוג, להרגיש אותו ולהיות שם עבורו, ובמקביל להישאר באחריות על המקום שלנו

למה כל כך קשה לנו כשהמוכר פתאום זז? בפרק הזה אנחנו מדברים על הטלטלה ששינוי של בן הזוג יכול לעורר- גם כשהשינוי הוא טוב. ואפילו כזה שאנחנו רוצים בשבילו.

מה קורה לתשוקה בזוגיות ארוכה כשהשגרה נכנסת, והאדם שפעם היה חדש ומסקרן הופך לאדם שאנחנו מכירים היטב? בפרק הזה אנחנו שואלים האם הבעיה באמת נמצאת בתשוקה? או שאנחנו מנסים לפתור משהו שנמצא במקום אחר?

מה אנחנו מבקשים לעצמנו כאשר אנחנו מחפשים משהו גדול מאיתנו להיאחז בו? בשיחה עם ברק אביאם איש-שלום, בעקבות סיפור מגדל בבל, אני מבקש להתבונן בבני האדם שבונים עיר ומגדל כדי לעשות לעצמם שם ולהימנע מן הפיזור על פני הארץ. השיחה פותחת אפשרות לחשוב על היכולת לשאת את המתח שבין ההשתוקקות שלנו לאחדות, לביטחון ולמשמעות לבין ההכרה בכך שהחיים ימשיכו להיות מרובי הבדלים ואי־ודאות.

אנחנו רוצים להיות חופשיים, אבל גם רוצים קשר. רוצים עצמאות, אבל גם מחויבות. רוצים להיות אנחנו, אבל גם להיות ביחד. איך מחזיקים את כל הדברים האלה בתוך אותה זוגיות?

האם כדי לפגוש אדם אחר באמת עלינו להכיר אותו עד תום? בשיחה עם ברק אביאם איש-שלום, אני מבקש להתבונן בכמיהה האנושית למפגש עמוק, לקרבה ולאחדות. השיחה מזמינה לחשוב על האפשרות לקיים קרבה עמוקה מתוך הכרה בכך שהאחר יישאר תמיד אדם מובחן, שלא נוכל להכירו עד תום.

״בזוגיות, צריך להתפשר״ - כמה פעמים שמענו את המשפט הזה? אבל מה אם אנחנו מתפשרים כדי לא להתנגש? ומה המחיר של לוותר על חלקים מעצמנו כדי להימנע מקונפליקט, אכזבה או כאב?

בשיחה עם ברק אביאם איש-שלום, בעקבות סיפור לוט ובנותיו במערה, אני מבקש להתבונן בדינמיקה שנוצרת כאשר אדם מתייחס לאחר כאובייקט שנועד לשרת את צרכיו. לוט, שביקש למסור את בנותיו לאנשי סדום כדי להגן על אורחיו, מוצא את עצמו לאחר החורבן במצב הפוך: בנותיו משתמשות בו, ללא ידיעתו, כדי להבטיח את המשכיות המשפחה.

כיצד אנחנו מגיבים כאשר אדם קרוב מבקש להיפרד מאיתנו? האם אנחנו נאבקים בהחלטתו, מבקשים לשנות את דעתו, או מצליחים לראות את המציאות שנוצרה ולבחור כיצד להמשיך בתוכה? בשיחה עם ברק אביאם איש-שלום, בעקבות סיפור פרידתם של אברם ולוט, אני מבקש להפנות את המבט אל לוט. לפגוש מציאות שלא בחרנו, להכיר בהחלטתו של האחר ולהמשיך לבחור את דרכנו. השיחה פותחת אפשרות להתבונן בחירותו של האדם כיכולת מתפתחת לשאת את המתח שביחסיו, לפגוש את האחר כאחר ולהמשיך להשתתף בחייו גם כאשר המציאות אינה מתנהלת כפי שקי

פרק הזה חיה ואני שואלים: מה קורה כשאנחנו באמת משתפים את בני הזוג שלנו? אנחנו מדברים על הפחד להיפגע, על הציפיות שמונחות על כל שיתוף, ועל האפשרות לשתף בדרך אחרת, כזו שלא מחפשת תגובה מסוימת, אלא את המפגש האמיתי עם בן או בת הזוג.

אנחנו משקיעים, מתאמצים, עובדים על עצמנו ומנסים לתקשר טוב יותר. כולנו רוצים זוגיות טובה. למרות זאת, פעמים רבות אנחנו מוצאים את עצמנו שוב באותם ריבים, אותם תסכולים ואותה תחושת ריחוק. בפרק הזה אנחנו משתפים את הסיפורים האישיים שלנו ושואלים: האם אנחנו באמת לא מתאמצים מספיק, או שאולי אנחנו מתאמצים מאוד, אך מפנים משאבים לכיוון הלא נכון?

האם כדי להיענות לייעוד גדול עלינו להיפרד מן החיים שהכרנו? האם אדם יכול להתמסר לשליחות מבלי להתרחק מאנושיותו, מיחסיו ומן העולם שבתוכו הוא חי? בשיחה עם ברק אביאם איש-שלום, בעקבות סיפור המפגש בין אליהו לאלישע, אני מבקש להתבונן במתח שבין הקריאה לצאת לדרך חדשה לבין החיים שמהם אנחנו באים. השיחה פותחת אפשרות לחשוב על היענות לקריאתו של האחר כעל מפגש עמוק שמשתתף בהמשך התפתחותנו, אך אינו פוטר אותנו מן האחריות לדרך שבה נבחר לחיות. היא מזמינה לבחון כיצד אפשר להשתנות, להיפרד מדרכים קודמות

כשאדם קרוב אלינו ממשיך לראות את הדברים אחרת, גם אחרי שהסברנו עד כמה הם חשובים לנו, אנחנו עלולים להישאב לניסיונות לשנות את דעתו. דווקא כשהפער נשאר, נפתחת אפשרות לברר מה קורה לנו בתוכו ואיזה אדם אנחנו מבקשים להיות ביחסים איתו.

בקשה לפתוח את היחסים משנה את הזוגיות עוד לפני שמשהו באמת קרה בפועל. אחד מבקש לחיות אפשרות חדשה, והאחר חושש לאבד את מה שכבר בנו יחד. איך מתחילים לדבר כשהפער עצמו מטלטל את הקשר?

מי שמרגיש שהוא תמיד יוזם מתגעגע לעיתים קרובות לחוויה של להיות רצוי ונחשק. היענות לסקס יכולה להיות אמיתית, ובכל זאת - כזו שתשאיר את הגעגוע הזה ללא מענה.

אפשר לאהוב זה את זה, לבנות חיים טובים יחד וכמעט לא לשכב. כדי להבין איך זה קורה, כדאי להטות אוזן למה שמתרחש סביב היוזמה, הסירוב והזהירות שמתפתחת ביניהם.

כשאנחנו מנסים להבין אם המיניות שלנו טובה, קל לנו לבחון את התדירות, הזקפה, החדירה והאורגזמה. המדדים האלה חשובים, אבל הם אינם מספרים לבדם מה קורה לשני האנשים שנפגשים במיטה.