מה הסיפור של זוגות גברים ויחסים פתוחים? על מובחנות ומודלים של זוגיות

המלכודת שמאחורי המודל הזוגי

זה מתחיל בשיחה במיטה, או אולי בוויכוח סוער אחרי מסיבה. השאלה "מה מתאים לנו?" מרחפת מעל המון זוגות גברים. האם אנחנו נשארים מונוגמיים? האם אנחנו פותחים? עבור רבים, השאלה הזו מלווה במועקה כבדה. צד אחד מרגיש חנוק, הצד השני מרגיש מאוים, ושניהם מרגישים ששום בחירה לא באמת תעניק להם שקט. הפחד לאבד את בן הזוג מצד אחד, מול הפחד לאבד את החופש והמיניות מצד שני, יוצר מתח תמידי שבו כל הסכם זוגי נראה כמו פשרה כואבת.

האמת המטלטלת היא שזה לא באמת משנה באיזה מודל תבחרו, אם הבחירה מגיעה מתוך מובחנות נמוכה. פעמים רבות מדי, הבחירה במונוגמיה היא ניסיון "לכלוא" את בן הזוג כדי שלא נצטרך להתמודד עם חרדת הנטישה שלנו, ולחלופין, הבחירה ביחסים פתוחים היא ניסיון "להתנתק" מהקונפליקטים המיניים בבית כדי שלא נצטרך להתמודד עם הפגיעות והחשיפה. בשני המקרים, אנחנו לא בוחרים מתוך חופש, אלא מתוך ניסיון להימנע מכאב. המזור האמיתי אינו טמון ב"חוקי הבית", אלא בבניית מובחנות בזוגיות.

כשהמבנה הזוגי הוא פלסטר למובחנות נמוכה

בקהילה הגאה, הדיון על יחסים פתוחים לעומת מונוגמיה לעיתים קרובות מפספס את העיקר. אנחנו מתווכחים על "מה נכון" או "מה פוליטי", בזמן שהבעיה האמיתית היא המובחנות' אותה יכולת להישאר "אני" בתוך ה"אנחנו".

כשהמובחנות נמוכה, הריבונות האישית שלנו מעורערת. אם אני בחרתי במונוגמיה רק כי אני מפחד שאקרוס אם אדע שמישהו אחר נוגע בך, אני לא נמצא בברית של אהבה, אלא בברית של פחד. אני משתמש במונוגמיה ככלי לשליטה בחרדה שלי. מנגד, אם אני בורח ליחסים פתוחים רק כי קשה לי להגיד לך מה אני באמת אוהב במיטה, או כי אני מפחד מהדחייה שלך, אני משתמש בחופש המיני ככלי להתרחקות רגשית. בשני המקרים, המבנה הזוגי משמש כפלסטר לקרקע פנימית לא יציבה.

מהקליניקה: דני ועידן (שמות בדויים) הגיעו אלי אחרי "פיצוץ" סביב פתיחת היחסים. עידן לחץ לפתוח כי הרגיש "משועמם", ודני הסכים בחריקת שיניים רק כדי לא לאבד אותו. בקליניקה נחשף הדפוס: עידן השתמש במיניות בחוץ כדי לא להתמודד עם הבדידות שהרגיש בתוך הקשר, ודני השתמש בוויתור העצמי שלו כדי "לקנות" שקט. שניהם פעלו מתוך חוסר מובחנות. אחד התנתק והשני התמזג וביטל את עצמו.

כשהבנתי שהחוקים לא יצילו אותי

בעבר, גם אני האמנתי שאם רק נקבע את ה"כללים הנכונים", הזוגיות שלי תהיה בטוחה. הייתי בטוח שמונוגמיה הדוקה היא ההוכחה היחידה לאהבה. חייתי בחרדה מתמדת שמא חיוך אחד של בן זוגי לאדם אחר יפרק את כל עולמי. הכשלון שלי היה הניסיון לנהל את ההתנהגות שלו כדי לווסת את הרגשות שלי.

נקודת המפנה הגיעה כשבניתי את החוסן והמובחנות שלי. הבנתי שהביטחון שלי לא יכול להישען על העובדה שהוא לא מסתכל על אחרים, אלא על היכולת שלי להיות "אני" יציב גם כשיש בחוץ פיתויים או קונפליקטים. ברגע שהפסקתי להשתמש בזוגיות כחומת מגן מפני הפחדים שלי, יכולתי באמת לשאול: "איזה מודל משרת את הצמיחה שלנו?". פתאום, הבחירה הפכה להיות על מה שמעצים אותנו, ולא על מה שמרגיע את החרדה שלנו.

האור בקצה המנהרה: תובנה לשינוי פרספקטיבה

זה משהו שחשוב להבין: זוגיות מאירה פנים רק למי שמוכן להיות פגיע.

התשובה תהיה רק למי שמוכן להפסיק להסתכל על המודל הזוגי (פתוח/סגור) כפתרון לבעיות רגשיות. במקום לשאול "האם לפתוח?", שאלו את עצמכם: "עם איזה פחד אני מנסה לא להתמודד דרך הבחירה הזו?".

האם המונוגמיה מגיעה כדי לחסוך ממני את הקנאה? האם היחסים הפתוחים מגיעים כדי לחסוך ממני את החשיפה העצמית והאינטימיות העמוקה?

השינוי מתחיל ברגע שבו אתם מסכימים לעמוד מול בן הזוג ב"עיניים פקוחות" ולומר: "אני מפחד מהבדידות שלי, ואני רוצה לעבוד על זה איתך", בלי קשר לשאלה אם יש עוד אנשים במיטה או לא. המובחנות מאפשרת לכם לבחור כל מודל, כל עוד הוא מבוסס על אותנטיות גאה ולא על הימנעות.

הדרך למובחנות עוברת דרך האמת

לא משנה אם אתם הומואים בתחילת הדרך הזוגית או זוגות ותיקים, הדיון על המבנה הזוגי הוא תמיד הזדמנות לצמיחה. המעבר האמיתי הוא מתלות רגשית (שבה המודל מנהל אותי) למובחנות (שבה אני מנהל את המודל). רק מי שמוכן לפגוש את חרדת הנטישה והפגיעות שלו, יוכל לבסס זוגיות איתנה באמת.

המעבר הזה אינו קורה ביום אחד. הוא דורש עבודה מובנית על השרירים הרגשיים שלנו.

מוכנים להפסיק לפחד ולבנות זוגיות ריבונית?

• הצטרפות ל"אקדמיה למובחנות גאה": אני מזמין אתכם ללמוד להיות מובחנים יותר ולבסס מערכות יחסים יציבות. בשיעור הקרוב שיתקיים ב-5.1, נתמקד לעומק בנושא מונוגמיה ויחסים פתוחים דרך משקפי המובחנות. בואו לקבל כלים מעשיים ליישום הריבונות שלכם.

• פנייה ל"ליווי זוגי": עבור אלו מכם שנמצאים בתוך סערה וזקוקים לעבודה עמוקה, אישית וממוקדת כדי להתיר את הקשרים ולבנות קרקע פנימית חזקה.

הזוגיות שלכם לא צריכה להיות כלא או בריחה. היא יכולה להיות המקום שבו אתם הכי אתם.

משה ארגמן, מייסד בי"ס לזוגיות גאה, יועץ זוגי ומיני ומלווה גברים גאים למובחנות וחוסן