top of page

למה אתם לא מצליחים לדבר בזוגיות גאה, והדרך לצאת מהמעגל ששוחק את הקשר

  • תמונת הסופר/ת: משה ארגמן
    משה ארגמן
  • 10 בספט׳
  • זמן קריאה 4 דקות

אנחנו רגילים לחשוב שתקשורת היא הלב של הזוגיות. אם רק נדע "לדבר נכון", "להקשיב באמת", "לנסח את עצמנו בצורה ברורה", הכול יסתדר. לא מעט סדנאות, ספרים, מטפלים ויועצים זוגיים מתמקדים במיומנויות השיחה, כאילו הזוגיות שלנו היא כיתה שבה צריך ללמוד לנסח משפטים טובים יותר.


אבל הניסיון שלי כמלווה גברים גאים מלמד אחרת: רוב הקשיים בתקשורת זוגית לא נובעים בכלל מחוסר יכולת לדבר. הם נובעים מהתלות הרגשית שמסתתרת מתחת לשיחה.


זוג גברים גאים הולכים יחד מתוך בחירה יומיומית להתקרב

כשאני תלוי בבן הזוג כדי להרגיש שיש לי ערך, השיחה שלנו אף פעם לא יכולה להיות נקייה. גם אם נדבר שעות, גם אם נלמד טכניקות הקשבה מתקדמות, משהו תמיד יהיה מוטה. או שאני מנסה לרצות אותו בכל מחיר, או שאני מתגונן מראש. אני לא באמת משוחח, אני מנהל קרב הישרדות רגשי.


וזה נכון במיוחד בזוגיות גאה. גברים גאים רבים נושאים בתוכם חוויות של בושה, דחייה או הסתרה. המקום הזה יוצר קרקע פוריה לחרדה סביב השאלה: "האם יקבלו אותי? האם יישארו איתי?" וכששאלות כאלה מטרידות בפנים, קשה מאוד לדבר בכנות.


כשפער במיניות בכלל לא קשור למין


יואב ועמית (שמות בדויים) הגיעו אליי אחרי חמש שנים ביחד. הם תיארו בעיה נפוצה: יואב ביקש יותר מגע פיזי וקרבה מינית, בעוד שעמית מצא את עצמו נמנע, הולך ומתרחק. השיחות ביניהם סביב הנושא הפכו לטעונות מפעם לפעם: האחד הרגיש נדחה, השני הרגיש מותקף ומחויב למשהו שאין לו לתת.


על פניו, זה נשמע כמו "פערים במיניות". אולי פשוט לאחד מהם יש צורך גבוה יותר בשגרה מינית, והשני מסתפק בפחות. אבל כשהקשבתי לעומק, היה ברור שמשהו אחר מתרחש מתחת לפני השטח.


יואב לא באמת רצה רק סקס. הוא רצה להרגיש בטוח, רצוי, נבחר. כל פעם שעמית לא נענה, החרדה שלו גאתה: "אולי הוא כבר לא אוהב אותי? אולי אני לא מספיק טוב?" וכדי להרגיע את הפחד הזה, הוא ביקש שוב קרבה, שוב מגע, שוב אישור.


עמית, מנגד, לא התרחק כי הוא לא נמשך. הוא התרחק כי כל בקשה הפכה בעיניו לדרישה. הוא הרגיש שעל כתפיו מונחת האחריות לשמור את יואב רגוע, יציב, שלם. ככל שהחרדה של יואב עלתה כך עמית נסוג, כדי להגן על עצמו מהצפה.


כך נוצר מעגל מתיש: האחד רודף, השני בורח. האחד מנסה לתקשר "בוא תראה אותי", השני משיב "תן לי לנשום".


השינוי לא מתחיל בשיחה טובה


בשלב הזה, לא עודדתי אותם לדבר "טוב יותר". להפך, השיחות ביניהם רק ליבו את הפצע. מה שהיה דרוש הוא תנועה פנימית: שכל אחד יוכל להישען קודם כל על עצמו, ולא רק על בן הזוג.


יואב למד לזהות את החרדה שמתעוררת בו ברגע שהוא מרגיש מרוחק, ולשהות איתה בגוף בלי לרוץ מיד לבקש אישור. הוא גילה שהוא יכול להיות קרוב לעצמו גם כשהאחר לא זמין.עמית למד לשים לב מתי הוא מתנתק מתוך הצפה, ולחזור אל גופו, לנשום, ולדבר את הגבולות שלו בלי להיעלם.


זה לא קורה בן רגע, זה תהליך. בהדרגה, שניהם הפסיקו להיות שבויים בתלות ההדדית. וכשכל אחד מהם הצליח להחזיק את עצמו קצת יותר, הם יכלו סוף סוף להיפגש באמת.


הפער במיניות? הוא לא נעלם פתאום, אבל הוא הפך לנושא פתוח. במקום רדיפה ובריחה, התאפשרה שיחה: מתי אני פנוי למגע? מה אני באמת מבקש כשאני מבקש סקס? ומה עוזר לי להרגיש קרוב גם בלי מין?


מרחק רגשי בזוגיות – המחשה ויזואלית

מה זה אומר עלינו כגברים גאים


אני פוגש שוב ושוב את הדפוס הזה: אנחנו משקיעים מאמצים אדירים בתקשורת, לומדים איך לנסח, איך להקשיב, איך לא להאשים אבל מתעלמים מהמקום שמנווט את כל השיחה. כל עוד אנחנו תלויים רגשית בבן הזוג כדי לחוש שלמים, התקשורת שלנו תהיה תמיד חלקית, מסוננת, מלאת פחדים.


עבור גברים גאים, המקום הזה של תלות רגשית הוא כמעט מובן מאליו. הרי בילדות או בנעורים, קיבלנו שוב ושוב מסרים שאנחנו "פחות", שאנחנו לא רצויים כפי שאנחנו. אז ברור שכאשר אנחנו סוף סוף בתוך זוגיות, הרצון להיאחז בה חזק כל כך, עד שהוא עלול להטביע גם את השיחה הכי פשוטה.


קרקע גאה: מה מאפשר לתקשורת להיות אחרת


ב"קרקע גאה", השפה התודעתית לגברים גאים איתה אני עובד, אנחנו מתחילים מהמקום הפנימי: מה הקרקע שאני עומד עליה. אם הקרקע שלי רועדת, אני לא יכול באמת לדבר בחופשיות עם בן הזוג. כל מילה שלי תהיה בקשה נואשת לאישור או הגנה.


אבל אם הקרקע שלי יציבה, אם אני יודע להקשיב לגוף שלי, לשהות עם הרגש שלי, ולהישען על עצמי, אז השיחה הזוגית הופכת למרחב של חקירה ולא של הישרדות. אני יכול לשאול, להקשיב, לשתף, גם כשהתשובה שאני מקבל אינה זו שקיוויתי לה.


כך נוצרת זוגיות שבה אנחנו לא כלואים זה בזה ולא כולאים זה את זה, אלא בוחרים מדי יום להיות יחד. לא מתוך פחד לאבד, אלא מתוך רצון כן להתקרב.


לתקשר טוב יותר


הטעות הנפוצה היא לחשוב שצריך ללמוד "לתקשר טוב יותר". אבל תקשורת זוגית לא נבחנת בכישורי השיחה שלנו. היא נבחנת בקרקע שאנחנו עומדים עליה, בשאלה עד כמה אנחנו יכולים להיות יציבים עם עצמנו גם כשהאחר לא מספק לנו את מה שאנחנו מבקשים.


זוגיות גאה איתנה לא נבנית על "לרצות את השני" או על "להציל את הקשר בכל מחיר". היא נבנית על היכולת להיות שלם, ובו בזמן לבחור מדי יום להתקרב.


וזה מה שהופך שיחה פשוטה, לא רק למילים שעוברות בינינו, אלא לגשר אמיתי בין שני עולמות שלמים.


ב-20.10 נפתחת סדנת העמקה לגברים גאים בזוגיות במהלכה נלמד ונחקור איך להיות נאמן לעצמי בתוך קשר, איך להתמודד עם פערים מיניים ואתגרים בתקשורת, איך לנהל קונפליקטים ואיך להקשיב לעצמי ולבן הזוג בצורה כנה ופתוחה. לפרטים והרשמה לחצו כאן.


תגובות


על גאווה וחוסן (21).png
bottom of page