ואם אחרי שיהיה ילד ניפרד? הפחד שהורות מסמנת את סוף הזוגיות הגאה

הפחד שזוגות גאים לא מדברים עליו בדרך להורות

יש פחד אחד שזוגות גברים לא מדברים עליו הרבה במסע להורות. הוא לא קשור לבירוקרטיה, להסכמים משפטיים או לתגובות של הסביבה. זה פחד פנימי יותר, מאיים יותר - שברגע שהילד ייכנס לחיים, מה שיש בינינו ייעלם. שנהפוך לשני הורים מתפקדים, אבל נפסיק להיות זוג.

למה זוגות מתרחקים דווקא כשהם הופכים להורים?

יש משהו במסע הזה - לעבר הורות - שדורש להסתכל אחד על השני מחדש. עד עכשיו היינו זוג. עכשיו אנחנו שלושה. וזוג שלא נשאר קשוב, הילד ימלא את המרווח ביניהם. הרווח הזה שגורם להתגעגע, לדבר, לנגוע - יתמלא.

יתמלא בשאלות של מי קם בלילה, מי לוקח לגן, מי נשאר בבית כשהוא חולה. יתמלא ברגעים בהם אחד נמס מול הילד - ואחד מרגיש לא קשור. יתמלא בכך שקל יותר להתחבר אליו, הקטן, מאשר לנסות שוב להיפתח לבן הזוג ולהסתכן באכזבה.

משבר בזוגיות אחרי לידה: זה קורה גם אצל זוגות גברים

זה קורה כמעט בכל זוגיות, אבל בזוגיות של שני גברים - במיוחד במסע כל־כך מורכב אל ההורות - זה מתחדד.

גם ככה לפעמים יש תחושת הישרדות. גם ככה אין הרבה דמויות לחקות, אין מודלים שעוזרים.

אם כל זה יושב על קרקע רגשית לא מספיק יציבה - הילד הופך לגשר שמקרב כל אחד לעצמו, אבל לא זה לזה.

ולא צריך להיות אנשי מקצוע כדי להבין מה קורה שם. מספיק רגע לעצור ולשאול: האם אני בורח אל ההורות כדי לא לפגוש את בן הזוג שלי? האם קל לי יותר להיעלם אל תוך הדאגה לו - מאשר להישאר במפגש הפגיע והמורכב בינינו?

יש בזה הגיון עמוק. הילד לא שופט, לא טוען, לא מזכיר לנו את מה שכבר שנים לא נאמר. הוא רק רוצה חיבוק - והלב נמשך לשם. אבל אם לא נשים לב, אנחנו נחזיק אותו - ונשחרר את הקשר הזוגי.

זוגיות גאה בתוך ההורות: לא לוותר על מה שמחבר בינינו

כדי לשמור על ה"ביחד" בתוך המהפכה שהורות מביאה, צריך לא רק רצון טוב - צריך גם תשומת לב. לשים לב מתי אני מדבר איתך על הילד - ומתי אני בכלל שואל מה שלומך. לשים לב מתי אנחנו פועלים בשיתוף - ומתי רק מתפקדים זה ליד זה. לשים לב מתי הילד מחבר - ומתי הוא הופך למסלול עוקף אינטימיות.

כאשר הפחד הזה עולה, השאלה שבעצם מהדהדת היא -האם נצליח להישאר קרובים, גם כשחיים שלמים מתרחשים סביבנו? האם נזכור, בתוך כל המשימות, שגם אנחנו - לא רק ההורה שבי, אלא אני ואתה - צריכים מקום?

כי הילד לא מפריד. הוא רק מדגיש את מה שלא תמיד נאמר. והוא גם יכול להיות הזדמנות לבחור שוב.

להחזיק גם אותו, וגם את הקשר בינינו, בלי להתבלבל.