האתגר הגדול של זוגות גברים בזוגיות פתוחה

עמית ויונתן (שמות בדויים) הגיעו לפגישה כמה חודשים אחרי שפתחו את הזוגיות. בהתחלה, היתה להם תחושה משוחררת ומרגשת – חוויות חדשות, חיזוקים מבחוץ, תחושת רעננות. אחרי כמה חודשים, עלו גם משקעים. יונתן התחיל להשוות את עצמו לפרטנרים איתם עמית נפגש. עמית, מצידו, נעלב. חש שיונתן לא סומך עליו.

למה אנחנו בכלל משווים?

השוואה היא דחף אנושי. מגיל צעיר מלמדים אותנו למדוד את עצמנו ביחס לאחרים – בלימודים, בעבודה, במדיה החברתית. בזוגיות זה אפילו מורגש יותר, כי אנחנו מחפשים ביטחון רגשי ותחושת נבחרות. בזוגיות פתוחה ההשוואה מתעצמת: אם לבן הזוג שלי יש פרטנר אחר, מה זה אומר עליי? האם אני פחות מספק, פחות מעניין?

פעמים רבות ההשוואה לפרטנר היא רק טריגר, ומה שקורה באמת הוא שאנחנו משווים את עצמנו לגרסה "אידיאלית" של עצמנו: אני של פעם מול אני של היום. אולי בעבר הייתי יותר רזה, יותר נועז, יותר מרגש. אולי יש בי משהו שכבר פחות קוסם לבן הזוג שלי. וככה, במקום להרגיש חופש בתוך הפתיחות, אנחנו מאויימים ומסוגרים.

פנטזיה מול מציאות

הרבה זוגות מגיעים מופתעים עד כמה הזוגיות הפתוחה מאתגרת אותם. הם חשבו שהאינטימיות שלהם מספיק חזקה, שהם סומכים אחד על השני, וששום דבר לא יתערער. המציאות, מה לעשות, מורכבת יותר. פתיחת הקשר חושפת אותנו למקום הפגיע ביותר שלנו – המקום בו אנחנו רוצים להיות נבחרים, שוב ושוב (ושוב). גם אם ההיגיון אומר לנו שאין איום, הרגש מספר סיפור אחר.

איתי ורועי (שמות בדויים), זוג נוסף שהגיע לתהליך, הגדירו גבולות, דיברו בפתיחות, ואפילו נהנו לספר זה לזה על החוויות שלהם. אבל אחרי תקופה, רועי הרגיש שינוי: "כל פרטנר שהוא פגש חשבתי שזה מישהו שהוא נהנה איתו יותר, צוחק איתו יותר, וזה הלחיץ אותי. הרגשתי שאני כבר לא מספיק".

איך אפשר לצאת מהלופ הזה?

כמעט תמיד השוואה היא סימפטום של פחדים עמוקים יותר: פחד להינטש, פחד להיות לא מספיק מושך, פחד שאם יש עוד מישהו, אז המקום שלי מאוים. כשמזהים את השורש, אפשר לעבוד עליו ישירות. לשנות את השיח הפנימי ממקום של האשמה למקום של חקירה משותפת. שינוי השיח הפנימי הוא מהותי. יש לו כח יכול להפוך את התחושות הפנימיות.

איך אתם מדברים לעצמכם כשאתם מרגישים קנאה? האם אתם אומרים לעצמכם שזו הוכחה שאתם לא שווים מספיק? האם אתם מעניקים לעצמכם חמלה? כמה חשוב לדעת לתת לעצמנו חמלה (וכבר כתבתי על זה בעבר, בטור על חמלה עצמית). עבודה על הדיאלוג הפנימי דורשת תרגול, אבל היא חיונית. עם הזמן, הקולות הפנימיים משתנים.

במקום השוואה – חוסן אישי

האתגר האמיתי בזוגיות פתוחה הוא לא רק קביעת גבולות, אלא פיתוח חוסן אישי. התחושה שאנחנו טובים מספיק לא יכולה להגיע מהשוואה לאחרים, אלא מתוך ידיעה פנימית שאנחנו שלמים עם עצמנו. זוגיות פתוחה יכולה להיות חוויה מצמיחה – אבל רק אם נצליח לשחרר את הצורך להימדד כל הזמן, ולהתחיל לבחון את עצמנו מתוך עיניים אוהבות יותר.