בפרק הזה אנחנו מדברים על המקומות בהם הקושי של בן הזוג פוגש ומפעיל אותנו, ועל ההבדל בין להיות שם אחד בשביל השני לבין להרגיש שהטוב שלו הוא האחריות שלי. אנחנו מדברים על היכולת להיות מושפעים אחד מהשני ועדיין להצליח להיות מחוברים לעצמינו. על ה״גם וגם״, לראות את בן הזוג, להרגיש אותו ולהיות שם עבורו, ובמקביל להישאר באחריות על המקום שלנו

למה כל כך קשה לנו כשהמוכר פתאום זז? בפרק הזה אנחנו מדברים על הטלטלה ששינוי של בן הזוג יכול לעורר- גם כשהשינוי הוא טוב. ואפילו כזה שאנחנו רוצים בשבילו.

מה קורה לתשוקה בזוגיות ארוכה כשהשגרה נכנסת, והאדם שפעם היה חדש ומסקרן הופך לאדם שאנחנו מכירים היטב? בפרק הזה אנחנו שואלים האם הבעיה באמת נמצאת בתשוקה? או שאנחנו מנסים לפתור משהו שנמצא במקום אחר?

אנחנו רוצים להיות חופשיים, אבל גם רוצים קשר. רוצים עצמאות, אבל גם מחויבות. רוצים להיות אנחנו, אבל גם להיות ביחד. איך מחזיקים את כל הדברים האלה בתוך אותה זוגיות?

״בזוגיות, צריך להתפשר״ - כמה פעמים שמענו את המשפט הזה? אבל מה אם אנחנו מתפשרים כדי לא להתנגש? ומה המחיר של לוותר על חלקים מעצמנו כדי להימנע מקונפליקט, אכזבה או כאב?

פרק הזה חיה ואני שואלים: מה קורה כשאנחנו באמת משתפים את בני הזוג שלנו? אנחנו מדברים על הפחד להיפגע, על הציפיות שמונחות על כל שיתוף, ועל האפשרות לשתף בדרך אחרת, כזו שלא מחפשת תגובה מסוימת, אלא את המפגש האמיתי עם בן או בת הזוג.

אנחנו משקיעים, מתאמצים, עובדים על עצמנו ומנסים לתקשר טוב יותר. כולנו רוצים זוגיות טובה. למרות זאת, פעמים רבות אנחנו מוצאים את עצמנו שוב באותם ריבים, אותם תסכולים ואותה תחושת ריחוק. בפרק הזה אנחנו משתפים את הסיפורים האישיים שלנו ושואלים: האם אנחנו באמת לא מתאמצים מספיק, או שאולי אנחנו מתאמצים מאוד, אך מפנים משאבים לכיוון הלא נכון?