זו בגידה? על שיתוף והסתרה בזוגיות פתוחה

לפני כמה חודשים הגיעו אליי לקליניקה אלון ואיתי (שמות בדויים), זוג גברים בשנות ה-36 לחייהם, שנמצאים בזוגיות כבר שבע שנים. הם פתחו את הקשר לפני כשנה, מתוך הסכמה הדדית שהמיניות שלהם זקוקה למרחב מעבר למה שהקשר הזוגי יכול לספק.

לאחרונה, גילה אלון שאיתי נפגש באופן קבוע עם אותו גבר, מבלי לשתף אותו בכך. "זה אולי לא נחשב בגידה פורמלית”, אמר אלון, "אבל אני אני מרגיש פגוע ונבגד. למה הוא לא סיפר לי?" איתי, מצידו, הרגיש שהשיתוף עלול לעורר קנאה מיותרת. "זה לא משהו רציני. סתם יזיזות. אני לא רוצה שכל דבר יהפוך לדיון.”

הסיפור הזה הוא לא חריג. זוגות בזוגיות פתוחה מתמודדים לא פעם עם שאלות מורכבות על גבולות השיתוף: מה לספר? כמה לפרט? ואיך להימנע מפגיעה מיותרת? השאלות הללו מעוררות קונפליקטים רגשיים עמוקים, כמו קנאה, פחד מאובדן, ואפילו תחושת תחרותיות. לצד זאת, הן מציפות גם שאלות מהותיות על אמון, פרטיות וחופש אישי.

בין חופש לשקיפות

בבסיס זוגיות פתוחה עומדים שני ערכים שלעתים מתנגשים זה בזה: חופש ושקיפות. מצד אחד, הבחירה בזוגיות פתוחה נובעת לעיתים קרובות מהרצון לחופש אישי ולחקירה מינית שאינה מוגבלת רק לפרטנר אחד. מצד שני, כדי לשמור על הקשר הזוגי, נדרשת שקיפות מסוימת שתבטיח תחושת ביטחון ואמון. המתח הזה יוצר קונפליקטים שלא תמיד קל להחזיק.

“אני רוצה לדעת הכול" אמר אלון במהלך אחד המפגשים, "זה עוזר לי להרגיש שאני בשליטה בקשר שלנו.” כששאלתי אותו למה הוא באמת זקוק מהשיתוף הזה, התברר שהשיתוף לא ממש מקנה לו ביטחון, אלא דווקא מעורר בו תחושת השוואה ותחרותיות. איתי, מנגד, הרגיש שהשיתוף הופך למעמסה רגשית. “אני מרגיש כאילו אני תמיד צריך לדאוג איך הוא יגיב. לפעמים יותר קל פשוט לא לספר.”

אז מה לשתף?

כשמדובר בזוגיות פתוחה, אין תשובה אחת נכונה לשאלה “מה כדאי לשתף?”, אבל יש כמה שאלות שכדאי לשאול את עצמכם ואת בן הזוג:

• “מה חשוב לי לדעת ומה אני מעדיף לא לדעת?”

• “איך נוכל לשתף זה את זה מבלי לעורר תחושת איום או פגיעה?”

• "איך אני יכול להתמודד ולצלוח הצפה רגשית?"

  
  

שאלות אלו יכולות להוביל לשיח עמוק שמסייע להגדיר את הגבולות בצורה שתואמת את הצרכים והערכים של שני בני הזוג, וכן מסייע גם בלקיחת אחריות אישית.

לחבק את הקנאה

במקרה אחר, עבדתי עם יוסי וערן (שמות בדויים), זוג שהתקשה לנהל שיח על הגבולות בזוגיות הפתוחה שלהם. יוסי הרגיש צורך לשתף בכל פרט, בעוד ערן הרגיש שהשיתוף מעמיס עליו רגשית. במהלך התהליך, התברר שיוסי חווה קנאה שנובעת מפחד לאבד את המקום המיוחד שלו אצל ערן. העבודה שלנו התמקדה בחיזוק תחושת הביטחון בקשר שלהם, כך שיוסי יוכל לשחרר את הצורך בשיתוף מוגזם, וערן ירגיש נוח לשתף מבלי לחשוש מתגובה קשה.

האם התהליך שחרר לגמרי את הקנאה? לא. קנאה היא רגש טבעי וכולנו יכולים לחוות אותו בזוגיות, במיוחד כאשר מדובר במערכות יחסים פתוחות או כשיש פערים במיניות ובציפיות. הוא בסך הכל מזמין אותנו לעבודה הכוללת התבוננות פנימה, בהבנה שהרגש הזה הוא אות לתחום שדורש תשומת לב ובחינה.

יצירת שיח מותאם אישית

זוגיות פתוחה אינה תבנית אחת שמתאימה לכולם. לכל זוג יש את הדרך שלו להתמודד עם הקונפליקטים שעולים. עבודה משותפת על הגדרת גבולות, הבנה של הצרכים שמניעים את השיתוף או ההסתרה, ופיתוח תקשורת פתוחה ומכבדת – כל אלו יכולים לעזור להתמודד עם האתגרים הייחודיים שמביא עמו המודל הזה.

בסופו של דבר, זוגיות פתוחה מצליחה כאשר שני בני הזוג מרגישים שהם חלק ממערכת שמאפשרת חופש ובו זמנית מעניקה תחושת ביטחון. זו לא רק שאלה של מה לשתף, אלא של איך ליצור מרחב שבו אפשר לדבר על הכול, גם על הפחדים והקשיים, בלי לחשוש.

ומה איתכם? האם גבולות השיתוף שלכם באמת תומכים בזוגיות שאתם רוצים?

ריטריט יום על פערים במיניות ועל קנאה, מרץ 2025, פרטים בקרוב.